© 2019 Moshe Aharoni. All rights reserved.

MdDS, או כפי שאני נוהג לכנותה – "מחלת יבשה כרונית" (באנלוגיה הפוכה ל"מחלת ים") – הינה תסמונת הגורמת לאדם לחוש חוסר יציבות, תנודתיות, סחרחורת ותחושת ריחוף, לאחר שהייה ממושכת על כלי שיט, במטוס או בכלי רכב. לרוב, אנשים הלוקים ב MdDS חשים בטוב בזמן השיט, אך ברגע שהם יורדים מהאוניה וחוזרים לקרקע יציבה הסימפטומים פורצים. לרוב הסימפטומים מתוארים כתנודתיות כאילו האדם נמצא בלב ים. תחושות אלה אינן נדירות כאשר הן נמשכות מספר שעות או ימים לאחר החזרה ליבשה, אך אנשים הסובלים מ- MdDS מתלוננים על סימפטומים הנמשכים חודשים ואף שנים. התסמונת מופיעה אצל נשים (85%) יותר מגברים (15%) לרוב בין גילאי 30-60 שנים. לפי השערות חוקרים, התסמונת מופיעה בערך אצל 1 מתוך 100 אנשים המתלוננים על סחרחורות, כך שככל הנראה איננה סיבה שכיחה לסחרחורת וחוסר יציבות. עם זאת היא קיימת, וגורמת לסבל רב ואובדן תפקוד משמעותי.

 

 

מה גורם להופעת התסמונת?

 

בעבר האמונה הרווחת הייתה כי מקור הסימפטומים הינו "היסטריה" או חרדה. כיום קיימות מספר תיאוריות לגבי מקורה של תסמונת זו. חלק מהחוקרים טוענים כי זו סוג של מיגרנה, בעוד אחרים גורסים שמדובר  באי התאמה חושית בין המערכת הווסטיבולרית (באוזן הפנימית ובתנועות הראש) לבין המערכת הסומטוסנסורית (באיברי הגוף השונים ובמגע של הגוף עם הקרקע), כאשר האחרונה הופכת דומיננטית יותר.

תיאוריה מקובלת יותר (שאני נמנה עם תומכיה) גורסת כי המקור לסימפטומים הינו תהליך של הסתגלות (ADAPTATION) לתנועת ראש במישור מסוים (TILT) כאשר במקביל מתרחשת תנועה במישור אחר (ROTATION). תהליך זה מתרחש במוח על סמך קלט חושי המגיע ממספר מערכות חישה.

למעשה אין הסכמה רחבה כיום לגבי המקור המדויק ל- MdDS, מה גם שקיימים אנשים הסובלים מסימפטומים זהים ללא היסטוריה של שהייה על כלי שיט או טיס.

 

 

כיצד מאבחנים MdDS ?

 

האבחון ל MdDS מתבצע על ידי שלילת גורמים אחרים העלולים לגרום לסחרחורת או חוסר יציבות, והתאמת התמונה הקלינית הטיפוסית לתלונות המטופל.

אנשים הסובלים מהתסמונת לרוב מתארים תחושה קבועה של תנודתיות ולא ורטיגו (סחרחורת סיבובית). הופעת הסימפטומים מתקשרת בדרך כלל עם מסע ממושך על אוניה, מטוס או רכב. ההבדל העיקרי בין MdDS לרגישות תנועתית (MOTION SICKNESS) הוא שאנשים הסובלים מMdDs- חשים סימפטומים מינימליים או כלל לא בזמן תנועה – ריצה, סקי, נהיגה, שיט או טיסה. שהייה בתנועה עוזרת להם להרגיש טוב יותר, אך אינה גורמת להחלמה.

 

 

אילו טיפולים קיימים ל-MdDS ?

נכון להיום לא קיים טיפול אחד ידוע ומקובל להעלמת הסחרחורת ותחושת חוסר היציבות המופיעות בתסמונת זו. טיפול באמצעות גירוי אופטוקינטי הינו טיפול חדיש יחסית, בעל פרוטוקול טיפולי תובעני ומתיש, אך בינתיים מראה תוצאות ראשוניות טובות בקרב המטופלים. פרוטוקול נוסף שנחקר הינו שימוש בגירוי מגנטי גולגולתי (TMS) להקלה זמנית של הסימפטומים. פרוטוקולים אלו נחשבים עדיין ניסיוניים, אך ייתכן ולפחות אחד מהם ייהפך למקובל בשנים הקרובות.

טיפול נוסף אשר אין לגביו מחקר מספק הינו סיבוב הראש לכיוונים שונים כאשר העיניים נמצאות בחשיכה מוחלטת. 

טיפול תרופתי לעיתים מסייע להפחית חלק מהסימפטומים (תרופות מסוימות מקבוצת נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה ואנטי אפילפסיה). שימוש במינון נמוך של תרופות נוגדות חרדה הנלקחות לפני עלייה או בזמן שהות בשיט או בטיסה יכולים בחלק מהמקרים למנוע מהסימפטומים להתפרץ. תרופות אחרות המשמשות להפחתת סחרחורת במקרים אחרים אינן יעילות בדרך כלל בהפחתת הסימפטומים של MdDS. לעיתים תרגילים מסוימים יכולים לסייע בהפחתת הסימפטומים ובהתמודדות עמם.

 

 

מה תפקיד הפיזיותרפיה ב- MdDS ?

הפיזיותרפיסט מסוגל לסייע בשלילת גורמים אחרים לסחרחורת, אבחון התסמונת וטיפול לצורך הקלה והפחתה של חלק מהסימפטומים על ידי תרגילי התרגלות (HABITUATION) – חשיפה למצבים המעוררים את הסימפטומים וביצוע חזרות מבוקרות וקצרות שלהם. בצורה כזו לומד המוח להתרגל להפרעה והסימפטומים פוחתים.

תרגילי המרה (SUBSTITUTION) מסייעים לשליטה על שווי משקל על ידי חלוקת שליטה זו בין מערכות החישה בצורה שתפצה על חוסר היציבות (למשל – הסתמכות יתר על ראייה מפצה על קלט סומטוסנסורי לקוי).

 

למידע נוסף:

http://www.mddsfoundation.org

 

 

 Hain TC. Mal de Debarquement (MDD or MdDS). http://www.dizziness-and-balance.com/ disorders/central/mdd.html.  Updated July 29, 2008. Retrieved March 156, 2009 Brown JJ, Baloh RW. Persistent Mal de Debarquement Syndrome: A Motion-Induced Subjective Disorder of Balance.  Am J Otolaryngol. 1987;8(4)219-222 Hain TC, Hanna PA, Rheinberger. Mal de Debarquement. Arch Otolaryngol Head Neck Surg. 1999; 125:615-620

Dai M, Cohen B, Smouha E, Cho C. Readaptation of the vestibulo-ocular reflex relieves the mal de debarquement syndrome. Front Neurol 15, 2014.

http://www.dizziness-and-balance.com/disorders/central/mdd.html

Mal de Debarquement Syndrome MdDs