מדוע חרדה גורמת לסחרחורת?

 

הרבה פעמים סחרחורת וחרדה מופיעות בו זמנית. אדם החווה התקף חרדה עלול להתלונן על סחרחורת. מצד שני, סחרחורת יכולה לעורר חרדה.

​

המערכת הווסטיבולרית תורמת לתחושת המצב של מנח הגוף ביחס לסביבה בזמן תנועה ומנוחה, וחלקיה הם האוזן הפנימית, אזורים ייעודיים במוח והעצבים המחברים ביניהם. מערכת זו גורמת לתחושת סחרחורת כאשר "דברים משתבשים". חוקרים מאמינים כי המערכת הווסטיבולרית מקיימת קשרי גומלין עם אזורים אחרים במוח האחראיים על חרדה – וכך גורמת לשני הסימפטומים להופיע בו זמנית.

 

סחרחורת המלווה התקף חרדה לרוב מתוארת כתחושה של "ריחוף". יכולה להיות תחושה של "סיבוב פנימי" בהשוואה לתחושה של "עולם מסתובב". לעיתים יש תחושה של תנודתיות, אפילו כשהגוף עומד ללא תנועה. שהות במקומות סואנים כגון חנויות כלבו, קניונים מלאים או במרחבים גדולים ופתוחים עלולה לגרום לתחושה של חוסר יציבות ושווי משקל. סימפטומים אלו נגרמים כתוצאה משינויים בפעולת המוח שנצפו אצל אנשים עם הפרעות חרדה.  

​

כאשר יש הפרעה במערכת הווסטיבולרית, התוצאה יכולה להיות תחושה של סחרחורת או ורטיגו. כאשר לאדם מסוים יש נטייה קיימת לחרדה, סחרחורת ממקור וסטיבולרי בשילוב חרדה עלולות ליצור אינטראקציה שתחריף מאד את שתי ההפרעות. לרוב יש לטפל במקביל בחרדה ובסחרחורת בכדי ליצור הטבה.

 

 

כיצד מסייעת פיזיותרפיה?

​

ככל שעובר הזמן חוקרים מתחילים להבין טוב יותר את הקשר בין סחרחורת וחרדה, וטיפולים שונים נמצאים בפיתוח. לרוב פיזיותרפיסטים מנוסים יצליחו לסייע לאנשים הסובלים מחרדה וסחרחורות לשוב לשגרת חייהם.

הטיפול יתמקד בשיפור תפקוד המערכת הווסטיבולרית ככל הניתן, ובמקביל הפחתת סימפטומים של סחרחורת במצבים וסביבות מעוררי חרדה. מטופלים לומדים לפתח דרכים להתמודד עם הסחרחורת ולשלוט בסימפטומים שלהם באמצעות תהליך של חשיפה הדרגתית – חזרה על פעולות המעוררות את הסימפטומים במינונים קטנים עם מנוחה בין לבין, כך שהסימפטומים תמיד נשארים תחת שליטה.

התמודדות יעילה עם הפרעות של חרדה וסחרחורת כרוכה בהבנה כיצד פועלת המערכת הווסטיבולרית ואילו מצבים או תנועות גורמים להופעת הסימפטומים.

 

​

האם יש עוד מה לעשות?

​

בנוסף לטיפול בהפרעת הסחרחורת, יש להתייחס באמצעות טיפול רפואי למרכיב החרדתי. רוב הטיפולים הרפואיים בחרדה כוללים טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) וטיפול תרופתי. ייתכן והרופא המטפל ימליץ על שימוש מוגבל בתרופות לצורך שליטה במרכיב החרדתי, על מנת להתמודד עם הטיפול הפיזיותרפי בצורה קלה יותר.

 

Balaban, C.D. and Thayer, J.F., Neurological bases for balance-anxiety links. J Anxiety Disord, 2001. 15(12): p. 53-79. Furman, J.M., C.D. Balaban, and R.G. Jacob, Interface between vestibular dysfunction and anxiety: more than just psychogenicity. Otol Neurotol, 2001. 22(3): p. 426-7. Jacob, R.G., et al., Vestibular rehabilitation for patients with agoraphobia and vestibular dysfunction: a pilot study. J Anxiety Disord, 2001. 15(1-2): p. 131-46. Staab, J.P. and M.J. Ruckenstein, Chronic dizziness and anxiety: effect of course of illness on treatment outcome. Arch Otolaryngol Head Neck Surg, 2005. 131(8): p. 675-9. Staab, J.P., Chronic dizziness: the interface between psychiatry and neuro-otology. Curr Opin Neurol, 2006. 19(1): p. 41-8. Staab, J.P. and M.J. Ruckenstein, Expanding the differential diagnosis of chronic dizziness. Arch Otolaryngol Head Neck Surg, 2007. 133(2): p. 170-6.